<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן קנ"ט</h1>
<h2>דף סו:</h2>
מעשה אירע שניקו מקוה מטיט ועפרורית וצרורות ושאבו בכלים והסירו מימיו שלא נשתייר בו [מ'] סאה ואפי' חצי סאה ואי איפשר שלא (הריקו) (ו)עירו מן הכלי שינית לתוך מקום מקוה המים והוו מים שאובין, והעידו שבקולוניא אירע כך פעם אחת והוציאו הקהל עליו יציאות גדולות לשאוב (ממעין) [ממנו] (ל)כל המים ולנגבו ממש להיות כיבשה ולא יכלו ושוב סיתמוהו ומילאוהו עפר לבטל (מעפר) [מעליו] תורת מקוה ופינוהו משם כבתחלה, ורצו לפסול את המקוה מדתנ' בפ"ג דמקואות [מ"א] מקוה שאין בו מ' סאה ונפלו לתוכו ג' לוגין מים שאובין חכמים אומ' לעולם הוא בפסולו עד שיצא הימנו כדי מלואו, רבי' שמחה משפיר' נשאל על זה, והשיב אם המקוה הוא מים חיים לפי ענייותינו אין מים שאובי' פוסלי' אותו אפי' אין בו מ' סאה כיון דמעיין מטהר בכל שהו יש בו לעול' שיעור שלם, ותנן בפ"ק דמקואות [מ"ז] למעלה מהן מי מעיין שמימיו מועטין שרבו עליו מים שאובי' שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעיין (ו)להטביל בכל שהו, ותנן נמי בפ"ה [מ"ג] מעיין המושך כנדל ריבה עליו והמשיכו הרי הוא כמות שהיה היה עומד וריבה עליו והמשיכו שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעיין לטהר בו בכל שהו ע"כ לשונו. וכן נמצא כתוב בש' הר' יעקב בר' שלמה בשם רבי' אברהם (א"כ) [מ"כ] דאוקי הך דתנן בפ"ג [מ"ג] בור שהיה מלא מים שאובי' ואמת המים נכנסת לו ויוצאת הימנו לעול' הוא בפסולו עד שיתחשב שלא נשתייר מן הראשוני' ג' לוגין, וכת' ה"ר אברהם דאיירי באמת מי גשמים, והגיה מורי (דא"כ) [דאל"כ] הוה קשיא מהא דתנן מעיין שמימיו מועטין וכו', וממעיין המושך כנדל וכו' כדלעי', דמשמע מדבריו דמעיין מטהר השאובין בכל שהו, ועוד כת' (א' ב' ר') [ר' אבר'] בפ"ה [מ"א] גבי מעיין שהעבירו על גבי השוקת פסול, העבירו על גבי השפה כל שהו חוצה לה כשר שהמעיין מטהר בכל שהו משמ' שהמים שעברו דרך השפה מן המעיין ולא נכנסו לתוכו והיו כל שהו טיהרו את הניכנסין לתוכו כשיצאו חוץ לשוקת אע"פ שנפסלו בשאיבה הרי ר"ל שבמעיין אין צריך מ' סאה לטהר פסול שאיבה. ואפי' למה שהשיב ר"ת לרבי' משלם דלטבילת אדם בענ' מ' סאה אפי' במעיין כדי שיעלה כל גופו בהם, מ"מ נוכל ליישב ולהתיר הנדון שלנו מטעם הואיל דמעיין מטהר בכל שהו לענין כלים קטנים כגון מחטין וצנורות דלא בטלוה לרביעית בפ' ג' מינין בנזיר [ל"ח ע"א] אלא רביעית של מי מקוה, אבל מי מעיין מטהרין בכל שהו את העולה בם כל גופו, א"כ לכל הפחות כיון ששם מקוה טהרה על כל שהו דמעיין בעלמ' גם לענין זה ייחשב כשיעור שלם שלא יפסלוהו המים שאובין שבתוכו. וזהו מכון המקוה וסדרו כי קרקעיתו למטה רחב וארוך אמתים או ג' אמות ומצד מזרח וצפון נובע המקוה לתוכו והסירו כל המים שלא נשתייר חצי סאה בתוכו ובאותו מעט היו השאובי' מעורבין ויען כי מודרון קרקעית המקוה משפע והולך מן הקילוח ואילך נתקבצו המים אותן לקרן זוית מערבי דרומי וגם משם ה[מ]ים מקלח ממי התהום וטרחנו ויגענו לסתום הנביעות בבלויי הסחבות כדי לנגבו ולא שוה לנו שלא יכולנו לנגבו לגמרי ולהסיר כל מימיו שהמקור כל סביביו היה נובע ומושך והולך עד למים השאובי' לתוך גממית אחת הרבה יותר מעובי קליפת השום המועיל לענין קידוש גבי שתי שקתות וכו' במס' פרה פ"ה [מ"ח], מיהו ברי' המביא תניין [גיטין ט"ז ע"א] אוקמה הר"ץ בגטין במים הצפין מלמעלה ויכול להיות שבאין משיעור שלם, מכל זה היה נראה להכשיר אבל ראיתי שכת' הר' יעק' בר ה"ר שלמה דלא מיקרי מעיין אלא המושך וזוחל כדמשמע פ"ה דאייתינ' לעיל מעיין שהעבירו על שפת השוקת דאותו שבתוך השוקת אין דין מעיין עליהם אע"פ שהם מחוברין למעיין כיון שאינן זוחלין והא דאמ' פ"ה מעיין המושך כנדל וכו' היה עומד וריבה עליו והמשיכו שוה למעיין לטהר כל שהו היינו במה שמושך ולא נכנס לתוך האשבורן דאם לא כן קשי' מריש' דקא' ושוה למקוה לטהר באשבורן פי' במ' סאה. ולפ"ז מקואות שלנו לא חשיבי כמי מעיין לטהר השאיבה בכל שהן, מי' יש לדחות דבדידן אי אפשר שלא יימשך קצת מראשו לסופו ועוד דשאני שוקת דשם כלי עליו.
ורבי' שמש' כתב במרובה [ס"ז ע"א] בשמעת' דצנור ובהמוכר את הבית [ס"ה ע"ב], וגם בפ"ב דביצה [י"ח ע"ב] דכשאין במעיין מ' סאה קודם השקתו למי בור השאובין לא מכשרי בהשקתו למים השאובים לטבילת אדם אע"פ שהמעיין מטהר בכל שהו כיון דטבילת אדם אפי' מעיין במ' סאה כדאמ' בפ' חומר בקודש [חגיגה כ"ב ע"א] גבי מקוה שחלקו בסל וגרגותני דהא ארעא חלחולי מחלחלא ובענן מ' סאה במקום אחד, והתם מיירי במים נובעים דאי מי גשמים לא מיחלחלי מארעא, וכן משמע בהך שהבאתי לעיל מפ"ג בור שהיה מלא מים שאובין ואמת המים נכנסת לו ויוצאה ממנו וכו' דמסתמא אמת המים במים חיים איירי, והר"ץ הביאה בשמעת' דצנור וגם מהך רישא דלעיל בפ"ה מעיין שהעבירו על גבי השוקת פסול, משמע דמעיין אינו מטהר שאיבה ועוד דאע"פ שאובין שבאו לתוך השוקת לא נתלשו מעולם כ"ש בדינינו שנתלשו וחזרו ונפלו לתוכו, ויש יתרון בזה מזה בדברי רבי' יצח' גם בשמעת' דצינור. ולולי דמיסתפינא להכניס זנב שועלים כמוני בין ראשי הרים היה להשיב על רבי' שמח' על מה שהביא ראיה להתיר מפ"ק דמקואות ומפ"ג דכשריבה מים שאובין על המעיין שהמעיין מטהרו יש לדחות דהוי הריבוי בהפסק פחות פחות מג' לוגין וראשון ראשון בטיל דפסול שאיבה דרבנן כדברי הר"ץ בשמעת' דצינור ובפ"ק דפסחים [י"ז ע"ב] ודמי לדם תבוסה דפ' בתר' דנידה [ע"א ע"א] שהקילו בו חכמים הואיל וראשון ראשון נפסק, ומ"מ לפי עניותי היה נראה להכשיר בדינינו מאחר שהמעיין גדל תמיד ונובע שלא בהפסק, דל מהכא טעמא דמעיין מטהר בכל שהו, כיון דלבסוף יהיו בו יותר ממ' סאה כשר ולא שייך ביה ראשון ראשון בטיל מאחר שהמעיין רבה והולך וגדל תדיר שלא בהפסק כדברי ר"ת בריש בבא בתרא [ב' ע"א] דאל"כ ייאסרו כלאי הכרם בתוספת ר' וכן הוכיח בבצל של תרומה שנטעו וכו' בפ' הנודר מן הירק [נדרים נ"ז ע"ב] ולא תיקשי מהך דפ"ב דמקואות [מ"ה] מקוה שיש בו ג' גומות של לוג ולוג ונפלו לתוכו מ' סאה אם ידוע [שנפלו] המ' סאין קודם שהגיעו לגומא השלישי' כשר ואם לאו פסול, די"ל דאיירי במי גשמים או בשאיבה שהמשיכה שלא באו המ' סאין ממים חיים, ולהכי הוי ראשון ראשון בטל.
ועוד תודיעו אם יש להכשיר מטעם שהביא רבי' אב"י העזרי דהלכה כר' שמעון דמכשיר היכ' דשלא נתכוין לשאוב בפ"ב דמקואות [מ"ו] וראייתו מפ"ד [מ"א] המניח כלים תחת הצנור, ורבי' שמח' דחה דר' שמע' איירי במסלק את הטיט לצדדין ומשכו הימנו ג' לוגין אבל בדינינו נתכוין לתלוש המים אפי' נפלו שלא בכוונה פוסלי' וכן תניא בהדיא בתוספתא. ואי בענ' ליטהר דוקא דרך זחילה אי בענ' שיכנס לצד אחד ויצא לצד אחר אם לאו, ופלא גדול לפסול מקוה מים חיים בכך שהרי בתחלת תיקונו שאבו ממנו וחזרו ונפלו ממנו מים בתוכו, ואיך הוכשר כי הורק מן הכלים לתוכו ג' לוגין קודם שהיו בו מ' סאה, ואם תורונו למלאותו עפר כאשר נעשה בקולוני' תודיעו' האיך נעשה לבסוף כשיגיעו (למקום) [למקוה] המים שלא נחזור ונפסלינו בשאיבה שהרי נצטרך לנקותו מכל העפר שבתוכו, או אם נר' בעיניכ' ע"א כי הנהר מושך חוץ לחומת המקוה הנהר הסובב עירינו ואם נעשה חריץ ממנו להמשיך מי הנהר לתוך המקוה דרך נקב גדול יותר משפופ' הנוד להכשירו על ידי חבור הנהר והשקתו אם בזה דיי לנו תודיעונו. ואם יש לחוש לזה לכשיפסוק שוב שהרי נצטרך לסותמו גם הגוים לא היו סובלים וגם הנהר מתמעט רוב הימים תבררו אם לאחר שהוכשר יחזור ויפסל אם לאו, כי מצינו בים שעשה שלמה שאע"פ שהיו רגלי השוורים פחותים כרימוני' נקט התם בירושלמי [יומא פ"ג ה"ח] אמת המים מושכת לו מעיטם משמ' תדיר, מי' לפי [ש]מוצא מים על ידי הרגלים היו צריכין להמשיך האמה לתוכו כדי שיעמוד במילואו. הכל תאירו אישון אש מן חשכת אפלתי כי אין בשר ואין שלחן וסכין ואף גם זאת בהיות' שלשת' לפני לא היה לי פה לאכול ודברי ריבות שוחרים פני וקנקני ריקם עשו עמי צדק' ותשיגו אורחות חיים. כח' יקר בה"ר שמואל הלוי זצו"ל.
